אח, יום האהבה. כל שנה אתה בא ובועט לנו הגברים באחוריים, מזכיר לנו שעלינו להיות קצת אחרת ליום אחד. פרחים, שוקולד, לבבות. פשוט אפשר למות מרוב הקיטשיות. כהרגלנו, אנו הישראלים שואלים, בחוסר יצירתיות משווע (או כסתם סיבה לחגוג), עוד חג מוזר ולא ברור מהנוצרים. אפילו אנוכי, המנסה להיות אמון לחגיו היהודיים, מוצא את עצמי מזמין מקומות למסעדה וסרט בהתאם למסורת ארוכת שנים של קלישאות הוליוודיות שהומצאו אי שם עם הקומדיות הרומנטיות של שנות ה-80.
אז וולנטיין? מי אתה והאם אתה אמיתי בכלל? ובכן, כנראה שכן אך העניין הוא שלא ברור בדיוק מי זה הוולנטיין הזה. בכנסייה הקתולית מציינת שלושה וולנטיינים שונים שכולם קשורים איך שהוא למסורת של אהבה ורומנטיקה. וגם היא אינה יודעת בדיוק מי זה הנכון. אכן, מרוב קדושים לא רואים את היער (פתגם תקין?). ובכלל, איך קדוש מעונה רומי קשור ליום האהבה ולתאריך המוזר הזה, 14 בפברואר?
לפי הגרסא הרווחת, וולנטיין היה כומר שחי במאה ה-3 ברומא בזמן שלטונו של קלאודיוס גוטיקוס (לידע כללי, לחץ כאן) ופעל בסתר כי באותה תקופה הנצרות הייתה עדיין דת נרדפת (רק בשנת 313 קונסטנטין הגדול הורה על סובלנות דתית באימפריה). עקב סיבה זו, הסברה כי וולנטיין (כמו קדושים אחרים) קיבל את הילת הקדוש הזהובה שלו עקב כך שהטיף לרדיפת יהודים אינה סבירה. באותו זמן הקיסר קלאודיוס רודף הנוצרים החליט כי הצבא צריך להיות מורכב אך ורק מחיילים רווקים, בגלל שהם לא קשורים לבית או לאישה וילדים ויכולים למות בלי חרטה (כן כן, זה בהחלט יכול להיחשב לשיקול צבאי). וולטיין קדושנו החליט כי רוע הגזירה כבד מידי וברומנטיות חסרת גבולות (יש כבר סרט) החליט להציל את האוהבים ולהשיא זוגות בסתר. בקו אחד עם גורלם של כל אלו המסתירים משהו מהשלטון, וולטיין התגלה והקיסר הורה להכות אותו עם אלות, לאסור אותו ובסופו של דבר לערוף את ראשו. אכן, גורל אכזר. לפי הסיפור, בזמן שהותו בכלא הוא התאהב בבתו של הסוהר שביקרה אותו תכופות. לפני מותו הוא כתב לה מכתב וחתם אותו במילים המתוקות והקיטשיות להפליא, "מוולנטיין שלך" - "From your Valentine". לא ברור האם הסיפור אכן התקיים אך כן ידוע שכ-1000 שנה לאחר מכן, בימי הביניים, דמותו של וולנטיין הקדוש הייתה אחת מהאהובות והפופולאריות הן באנגליה והן בצרפת (בהתחשב ששאר הקדושים שלהם סגדו באותה תקופה שמרו מפני מחלות, מגיפות ומלחמות, אפשר להבין למה).
אבל מדוע בתאריך זה? כנראה שאין בכלל קשר בין הדמות, וולנטיין, לבין החגיגה של התחדשותה של האהבה. לפי אחת הגרסאות, הכנסייה, בימי עלייתה והתבססותה החליטה לשלב מנהגים טרום נוצריים ופגניים עם הנצרות על מנת לאפשר ליותר ויותר אנשים להתחבר לדת החדשה. כנראה שהסיבה שאמצע פברואר נבחר היא בגלל שבאותה זמן נחגג חג פריון והתחדשות פגאני בשם פסטיבל לופרקליה (Lupercalia).בחג זה היתה מתנהלת הגרלה בה צעירי העיר היו מגרילים להם בת-זוג לשעשועים ולהנאות של הגוף. הכנסיה רצתה לבטל את החג הבלתי-נוצרי בעליל הזה והחליפה אותו בולנטיין. במקום בת-זוג גברברי העיר היו מתבקשים להגריל שם של קדוש שאת מעשיו עליהם לחקות. הקאתולים האלה תמיד מקלקלים את כל הכיף.
בסברה הזו יש כמה חורים. קודם כל, חודש פברואר הוקדש כולו ליונו, אלת הפריון ואילו הלופריקליה הייתה חג מינורי ודי שולי; והלופרקליה נחוגה בחמש-עשרה בפברואר, ולא בארבע-עשרה.בכל מקרה, בשנת 498 האפיפיור גלאסיוס קבע כי יום חגו של הקדוש וולנטיין יהיה ב-14 לפברואר במטרה לעגן סיפור רומנטי (כבר בין 200 שנה) היסטורי עם מציאות פגאנית קיימת. מאוחר יותר, בימי הביניים, הן בצרפת והן באנגליה האמינו כי באמצע פברואר מתחילה עונת הזיווג של הציפורים, מה שהפך את רעיון חגו הרומנטי של וולנטיין ידידנו ליותר פופולרי. התייחסות מיוחדת לרעיון זה ניתן למצוא אצל ג'ופרי צ'וסר, הסופר האנגלי הנודע ביצירתו The Parliament of Fowles, שורה 309-10.
יום האהבה נחגג עוד מימי הביניים אך ההתייחסות ההיסטורית המוקדמת ביותר לשליחת מכתבי אהבה בחגו של וולנטיין מיוחסת לשארל, דוכס אורליאנס שנכלא במגדל לונדון לאחר קרב אגינקורט. הוא שלח מכתב אהבה לאשתו הצרפתייה, שכנראה לא ראה יותר בחייו.
אז וולנטיין? מי אתה והאם אתה אמיתי בכלל? ובכן, כנראה שכן אך העניין הוא שלא ברור בדיוק מי זה הוולנטיין הזה. בכנסייה הקתולית מציינת שלושה וולנטיינים שונים שכולם קשורים איך שהוא למסורת של אהבה ורומנטיקה. וגם היא אינה יודעת בדיוק מי זה הנכון. אכן, מרוב קדושים לא רואים את היער (פתגם תקין?). ובכלל, איך קדוש מעונה רומי קשור ליום האהבה ולתאריך המוזר הזה, 14 בפברואר?
לפי הגרסא הרווחת, וולנטיין היה כומר שחי במאה ה-3 ברומא בזמן שלטונו של קלאודיוס גוטיקוס (לידע כללי, לחץ כאן) ופעל בסתר כי באותה תקופה הנצרות הייתה עדיין דת נרדפת (רק בשנת 313 קונסטנטין הגדול הורה על סובלנות דתית באימפריה). עקב סיבה זו, הסברה כי וולנטיין (כמו קדושים אחרים) קיבל את הילת הקדוש הזהובה שלו עקב כך שהטיף לרדיפת יהודים אינה סבירה. באותו זמן הקיסר קלאודיוס רודף הנוצרים החליט כי הצבא צריך להיות מורכב אך ורק מחיילים רווקים, בגלל שהם לא קשורים לבית או לאישה וילדים ויכולים למות בלי חרטה (כן כן, זה בהחלט יכול להיחשב לשיקול צבאי). וולטיין קדושנו החליט כי רוע הגזירה כבד מידי וברומנטיות חסרת גבולות (יש כבר סרט) החליט להציל את האוהבים ולהשיא זוגות בסתר. בקו אחד עם גורלם של כל אלו המסתירים משהו מהשלטון, וולטיין התגלה והקיסר הורה להכות אותו עם אלות, לאסור אותו ובסופו של דבר לערוף את ראשו. אכן, גורל אכזר. לפי הסיפור, בזמן שהותו בכלא הוא התאהב בבתו של הסוהר שביקרה אותו תכופות. לפני מותו הוא כתב לה מכתב וחתם אותו במילים המתוקות והקיטשיות להפליא, "מוולנטיין שלך" - "From your Valentine". לא ברור האם הסיפור אכן התקיים אך כן ידוע שכ-1000 שנה לאחר מכן, בימי הביניים, דמותו של וולנטיין הקדוש הייתה אחת מהאהובות והפופולאריות הן באנגליה והן בצרפת (בהתחשב ששאר הקדושים שלהם סגדו באותה תקופה שמרו מפני מחלות, מגיפות ומלחמות, אפשר להבין למה). אבל מדוע בתאריך זה? כנראה שאין בכלל קשר בין הדמות, וולנטיין, לבין החגיגה של התחדשותה של האהבה. לפי אחת הגרסאות, הכנסייה, בימי עלייתה והתבססותה החליטה לשלב מנהגים טרום נוצריים ופגניים עם הנצרות על מנת לאפשר ליותר ויותר אנשים להתחבר לדת החדשה. כנראה שהסיבה שאמצע פברואר נבחר היא בגלל שבאותה זמן נחגג חג פריון והתחדשות פגאני בשם פסטיבל לופרקליה (Lupercalia).בחג זה היתה מתנהלת הגרלה בה צעירי העיר היו מגרילים להם בת-זוג לשעשועים ולהנאות של הגוף. הכנסיה רצתה לבטל את החג הבלתי-נוצרי בעליל הזה והחליפה אותו בולנטיין. במקום בת-זוג גברברי העיר היו מתבקשים להגריל שם של קדוש שאת מעשיו עליהם לחקות. הקאתולים האלה תמיד מקלקלים את כל הכיף.
בסברה הזו יש כמה חורים. קודם כל, חודש פברואר הוקדש כולו ליונו, אלת הפריון ואילו הלופריקליה הייתה חג מינורי ודי שולי; והלופרקליה נחוגה בחמש-עשרה בפברואר, ולא בארבע-עשרה.בכל מקרה, בשנת 498 האפיפיור גלאסיוס קבע כי יום חגו של הקדוש וולנטיין יהיה ב-14 לפברואר במטרה לעגן סיפור רומנטי (כבר בין 200 שנה) היסטורי עם מציאות פגאנית קיימת. מאוחר יותר, בימי הביניים, הן בצרפת והן באנגליה האמינו כי באמצע פברואר מתחילה עונת הזיווג של הציפורים, מה שהפך את רעיון חגו הרומנטי של וולנטיין ידידנו ליותר פופולרי. התייחסות מיוחדת לרעיון זה ניתן למצוא אצל ג'ופרי צ'וסר, הסופר האנגלי הנודע ביצירתו The Parliament of Fowles, שורה 309-10.
יום האהבה נחגג עוד מימי הביניים אך ההתייחסות ההיסטורית המוקדמת ביותר לשליחת מכתבי אהבה בחגו של וולנטיין מיוחסת לשארל, דוכס אורליאנס שנכלא במגדל לונדון לאחר קרב אגינקורט. הוא שלח מכתב אהבה לאשתו הצרפתייה, שכנראה לא ראה יותר בחייו. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה