המגיע לשכונת גילה
בירושלים, לא ימצא בה מן החן או מן המעניין אלא עם יסתכל מאוד בעניין. מדובר
בשכונת מגורים של בטון ואבן ירושלמית, של פקקים, ילדים ההולכים לגן המשחקים
ומכולות שכונתיות. אבל בנבכי השכונה, אותו מסתכל ימצא, אם יחפש היטב, אתר המקרין
לנו תמונות מהעבר הרחוק ונותן לנו הצצה לאחד מענפי המסחר והכלכלה החשובים של ארץ
ישראל בימי בית שני. ברחוב הציפורן בירושלים (שכונת גילה) התגלה קולומבריום – מתקן
לגידול יונים.
דוגמה למערת קולומבריום |
לפי ארכיאולוגים,
אזור שכונת גילה היה מיושב החל מתקופת בית ראשון. באזור נמצאו עדויות לקיומו של
כפר יהודי מימי בית שני. יתכן שהאתר הוא תל ארזין, המוזכר בפפירוס נחל חבר (מתוך
מאגר מערת האיגרות – מערה בנחל חבר שבמדבר יהודה, שבה התגלו ממצאים חשובים מימי מרד
בר כוכבא ובהם איגרות שכתב בר כוכבא לאנשי עין גדי).
קולומבריום הם מתקנים
חצובים בסלע ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. מהשוואה בין
הקולומבריום בארץ ישראל למבנים דומים בעולם, הגיעו ארכאולוגים רבים למסקנה שבארץ
ישראל שמשו המבנים לגידול יונים למאכל, לקורבן או לשליחת דברי דואר, וזאת בשונה
ממערות הקולומבריום בעולם בעיקר מהתקופה הרומית, ששימשו לקבורת אפר ולפולחן.
בניגוד למבנים דומים שנמצאו בעולם, הקולומבריום בישראל נמצאים מתחת לפני הקרקע,
בדרך כלל במערות חצובות בסלע.
מערת הקולומבריום בכילה הינה חצובה בסלע אךתקרת המערה התמוטטה למחצה. בדפנות המערה נחצבו גומחות רבועות ועגולות. סמוך למערה מצפון נמצאים מערת קבורה שהוסבה לשמש כמאגר מים. בקרבת המערה גת קטנה בעלת משטח דריכה ושני בורות היקוות.
השם ניתן למתקנים אלו
על ידי ארכאולוגים הוא מילה שמשמעותה המילולית שובך יונים (יונה בלטינית: Columba), ומקורה במילה היוונית κολόνα (קולונה) שפירושה עמוד.
גידול יונים בעולם
העתיק היה ענף כלכלי חשוב בעיקר בתקופות הקלאסיות (הלניסטי-ביזנטי). ידוע לנו על
מתקני קולומבריום החל מהתקופה ההלניסטית, הרבה מהם נחצבו במערות ברחבי יהודה
ופלשת. החל מן התקופה הרומית החלה בנייה של מתקני שובך לגידול יונים בסמוך לכפרים
ושטחים חקלאיים. אז החל גם הניצול של היונים לא רק לבשר אלא גם לדשן. בנוסף, יונים
שימשו בקורבן בבית המקדש, בעיקר לנשים. הם ניקנו באזור של הרחוב ההרודיאני וככל
הנראה, מקורם הגיע מאותם קולומבריום של שפלת יהודה.
יונים בקולומבריום |
רוב מתקני
הקולומבריום בישראל נמצאו בשפלת יהודה. הם חצובים בסלע קירטון שנפוץ באזור.
הגומחות החפורות של מערות הקולומבריום שנמצאו בשפלת יהודה ובגבול ירושלים הן בצורת
משולש קמור בשתי צלעותיהן העליונים ושטוחות ברצפת הגומחה. בחלק מהמתקנים ישנם
סידורים מיוחדים ששימשו כנראה למתיחת חבלים.