יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

מרובע או משולש – המנורה מול הכנסת

שאלתם את עצמכם פעם מדוע המנורה העומדת מול משכן הכנסת בירושלים היא בדמות המנורה על שער טיטוס ולא לפי חריטות שנמצאו בירושלים?

כידוע, על שער טיטוס ברומא מוצגת תהלוכה של שבויים יהודיים הנושאים את אוצרות בית המקדש לרומא לאחר הריסתו בשנת 70 לספירה. המנורה בעלת שבעת הקנים המוצגת על השער היא בעלת בסיס מרובע. בירושלים, ובמקומות אחרים, נמצאו חריטות המתארות מנורה, אך היא הינה בעלת בסיס משולש, כלומר המנורה עומדת על שלוש רגליים ולא על בסיס.
תהלוכת השבויים על שער טיטוס - שחזור בבית התפוצות בתל אביב

בנייתו של שער טיטוס מתוארכת לשנת 79 לספירה, כ-9 שנים לאחר חורבן בית המקדש והריסת ירושלים. סביר להניח שהאמן שהקים את שער טיטוס ושקבע את המנורה עליו, היה בחיים בזמן שהמנורה הובאה לרומא ויתכן מאוד כי אפילו ראה אותה בעצמו, במידה והשלל היה מוצג בפומבי, כמו שלעיתים קרובות עשו הרומאים לאחר ניצחונות.

התחריטים שנמצאו בירושלים או במקומות אחרים בארץ ישראל, המתארים את המנורה, נמצאו במקומות כמו קברים, מקוואות ציבוריות, או בתי כנסת (בעיקר בתקופה הביזנטית המאוחרת), מקומות ציבוריים בעיקרם. אותם מקומות היו מרוחקים מהמקדש, או שזמן פעילותם אינו תואם (לעיתים בעשרות ומאות שנים) את מנורת בית המקדש. התחריטים מגוונים ומתארים את המנורה בשלל צורות – לעיתים בעלת בסיס משולש ולעיתים עם קנים אלכסונים.
מנורת שבעת קנים בבית הכנסת העתיק במעון

המסקנה העולה מהממצאים הארכיאולוגיים בדבר המנורה היא שהחריטות הקיימות בירושלים ובארץ ישראל כנראה היו שאיפה ודימוי של המנורה ולא ייצוג ריאליסטי שלה. קשה להניח כי החורטים ראו אישית את המנורה. יותר נכון יהיה להאמין שהחריטות מייצגות בליל של ייצוגים שהחורטים האמינו לגבי המנורה, כסמל ולא כזיכרון היסטורי. חשוב לזכור גם כי בזמן היותה של המנורה בבית המקדש, למעט מאוד אנשים, אם בכלל, הייתה גישה לכלי המקדש.

מנורת הכנסת
המנורה, סמל יהודי מובהק, מלווה את עם ישראל כבר מתקופת המקרא. מימי משה רבנו, במשכן שילה, בבית המקדש בימי שלמה המלך, ולאורך הדורות עד שבימינו הפכה לסמל מדינת היהודים. המנורה, העומדת מול משכן הכנסת בירושלים, מסמלת יחד עם בית המשפט העליון, הכנסת והיכל הספר את רעיון הקימה של עם ישראל לאחר מאות רבות של נדודים. המנורה, סימנה יותר מכל את חורבנה של ירושלים ואת גלותו ותפוצתו של העם היהודי בעולם. בשנת 70, עם חורבן ירושלים, נלקחה הרוח מעם ישראל והוא נותר מנותץ וכפוף. הרומאים הרסו את הסמל היהודי הגדול מכולם, החריבו את ירושלים ולקחו את אוצרות היהודים אל בירתם, ובכך שברו את רוחו של העם היושב ביהודה.


הבחירה להשתמש במוטיב של מנורה בעלת בסיס מרובע היא נכונה מפני שהיא יותר מכל מסמנת את חזרת רוחו של העם היהודי אליו, אל העיר ירושלים. ביחד עם סמלי השלטון החדשים – הכנסת, בית המשפט העליון והיכל הספר – המנורה השבה אל ציון מסמלת אולי יותר מכל את קימתו של העם היהודי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה