היי חברים!
היום בשיטוט נרד
דרומה, לאזור רצועת עזה ונבקר באחד מהיערות הנחמדים והפחות מוכרים בארץ – יער בארי
שבחבל הבשור, או בשמו המודרני – "חבל אשכול".
חבל אשכול הוא
אזור התיישבות גדול במערב הנגב הצפוני, בין רצועת עזה וגבול
ישראל-מצרים במערב, נתיבות בצפון וחולות חלוצה בדרום. יישובי החבל פרושים משני עבריו של נחל הבשור, ולפיכך
נקראו עד לשנת 1969 "חבל הבשור". שם קודם נוסף היה חבל מעון, וכיום נקרא
החבל על שם לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה השלישי
של מדינת ישראל.
הידעתם שקרקעותיו של
חבל אשכול, שהן תערובת של חול ולס, נמצאו מתאימות
לגידולי שדה כגון גזר ותפוחי אדמה?
יער בארי שוכן בתוך
חבל אשכול (הבשור) וראשיתו של היער בנטיעות שביצעו חברי קיבוץ
בארי. הקיבוץ הוקם בשנת 1946 במוצאי יום הכיפורים, כאחד מ-11
נקודות התיישבות שהוקמו בנגב הצפוני, ונקרא
ע"ש ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי. המבצע תוכנן בסודיות רבה. בערב, מוצאי יום הכיפורים
רוכזו האנשים והציוד בכמה יישובים, שמהם יצאו השיירות עם חשכה. אפילו המתיישבים
עצמם לא ידעו בדיוק לאן פניהם מועדות. כך בין לילה, הוקמו בארי, חצרים, נבטים,
אורים, נירים, שובל, משמר הנגב, גלאון, תקומה, כפר דרום וקדמה. קיבוץ בארי נקרא
בראשיתו נאחביר, כשמו הערבי של האיזור.
יער בארי משתרע על
פני כ- 11,000 דונם וקק"ל הכשירה באזור מסלול נסיעה לכל סוגי הרכב.
אתרים מיוחדים ביער:
*בתרונות בארי: בתרונות
בארי היא שמורת טבע הגובלת ביער ומשתרעת באזור בארי. שמורת הטבע מאופיינת במדרונות
תלולים ומשתרעת על פני 5,000 דונם והיא נוצרה על ידי מי גשמים המגיעים מאגנו העילי
של נחל סחף, אשר חרצו ובתרו את אדמת הלס הצחיחה
והאופיינית לאזור. כך במשך הזמן הבתרונות הפכו לעמק דמוי מכתש שקירותיו מתנשאים
לגובה של 10–15 מ', וקרקעיתו מבותרת על ידי יובלי הנחל.
בחודשי החורף והאביב הבתרונות מתכסים בפרחים. פריחת הכלניות בחורף מהווה מוקד תיירותי
ראשון במעלה!
*אנדרטת אנז"ק: אנדרטת
אנזא"ק הוקמה לזכרם של חללי גייסות הצבא האוסטרליים והניו Australian
and New Zealand Army Corps – (או ANZAC בראשי
תיבות) ונחנכה בשנת 1967 ביער בארי.
האנדרטה היא תרומת יהדות אוסטרליה וניו
זילנד לזכר הכוחות משתי
הארצות שפעלו במקום זה.
*מחצבות הגפרית: מחצבות הגופרית ממוקמות בסמוך
לבתרונות הגופרית, כשלושה קילומטרים מערבית
למקום בו נמצא קיבוץ בארי כיום. הם הופעלו בזמן המנדט הבריטי ופעלו מ-1933 ועד 1943. לאחר הקמת מדינת ישראל בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת
הגופרית, הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמחצבות ננטשו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה