היי חברים! היום נעסוק באחד מן הרחובות החשובים ביותר בעיר הבירה שלנו. רחוב המלך גו'רג נהפך
לחלק מהמרכז האורבני העסקי של ירושלים רק בשנות ה-30. הרחוב נחנך בימי המנדט
הבריטי. במלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנבי, ונקרא על שם המלך
הבריטי באותה העת - המלך ג'ורג' החמישי.
לוח אבן שנקבע בבניין
מס' 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום 9 בדצמבר 1924 במעמד הנציב העליון סיר הרברט
סמואל, מושל מחוז ירושלים-יפו, סיר רונלד סטורס וראש העיר ראג'ב
נשאשיבי.
הרבה לפני שרחוב המלך ג'ורג' נהפך לרחוב מרכזי ופועם, כפי שאני מכירים אותו היום, במקום נוסד בית מחסה לבנות יתומות ונערות בשם "טליתא קומי" ביוזמה גרמנית לותרנית. הבניין נוסד בשנת 1868 ועמד עד שנת 1924 (!) בודד, עד לסלילת הרחוב וראשית הבנייה היהודית והערבית באזור. המבנים היחידים שהיו דרומית אל בית היתומות היו אכסניה ובית ספר גרמני קתולי במעלה רחוב הלל של היום שנוסד בשנת 1887 ובית הספר לאומנויות, "בצלאל" שהוקם ברחוב שמואל הנגיד של היום בשנת 1908. חשוב לזכור שהרחובות הלל ושמואל הנגיד לא היו קיימים אז!
הרחוב נמשך מצומת הרחובות יפו ושטראוס ועד לכיכר צרפת שבשכונת רחביה, בה
הוא פוגש ברחובות רמב"ן, גרשון אגרון, שדרות בן מימון ורחוב קרן היסוד שם הוא
מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד כיכר פלומר וגן
הפעמון, אולם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.
בתקופת המנדט הבריטי
מרכז העיר הוסב למרכז עירוני מודרני שרוב חנויותיו היו בבעלות יהודית. הרחוב
הראשון שהתפתח היה רחוב יפו, שכבר היה רחוב מרכזי בתקופה העות'מנית. בהמשך התפתח
מה שכונה ה"משולש" הירושלמי – רחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה.
בתחילת 1948 שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב
ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר קום המדינה פנתה
ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'.
הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו
ניתנה הצהרת בלפור, להבדיל מבנו ג'ורג'
השישי שבתקופתו ניתנו הספרים
הלבנים והחריף המאבק עם
השלטון הבריטי
.דוד המלך "פוצה" בקריאת שם רחוב "יוליאן" (על שם הקיסר יוליאנוס
הכופר) על שמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה