יום חמישי, 22 בינואר 2015

מה לבניין האופרה בתל אביב ולכנסת ישראל?

היי חברים! מה שלומכם?

היום נבדוק מה הקשר בין בניין האופרה בתל אביב, שנמצא ברחוב הירקון ופונה לטיילת תל אביב, לכנסת ישראל? המבנה מאוד ידוע לתושבי תל אביב ולבאים מבחוץ.
הצורה הארכיטקטונית של הבניין, המאופיינת בשדרת קשתות משולשות הוכתבה ע"י הארכיטקטורה של הכיכר. עיצוב זה נולד בתחרות רעיונית בשנת 1925 בה זכה הסטודנט לאדריכלות יוסף נויפלד. את מפגש רחוב אלנבי עם הים בצורת מניפה תכנן עוד בשנת 1921 האדריכל ריכרד קאופמן  - אותו אדריכל שתכנן את שכונות הגנים המפורסמות: רחביה, בית וגן ועוד...
את הבניין הקימו בשנת 1945 ומיד הוא היה פופלארי על תושבי תל אביב. בשלוש שנותיו הראשונות הוא שימש כבית קולנוע – קולנוע "קסם" המיתולוגי. לאחר מכן, בזמן מלחמת העצמאות שימש המבנה כמפקדת חיל הים.
אבל מה הקשר בין הבניין לכנסת ישראל? ובכן, לאחר קום המדינה החלו חיפושים לאיתור בניין שבו תשב הכנסת הראשונה של מדינת ישראל. באותו זמן ירושלים הייתה נתונה במצור ולא ניתן היה להגיע אליה. לכן, בשנה הראשונה של קיומה של מדינת ישראל נפתחו לראשונה ישיבות הכנסת בתל אביב בבניין קולנוע "קסם". כן, באותו בניין! ישיבות הכנסת הראשונה של מדינה ישראל הצעירה התקיימו בבית קולנוע!
הכנסת הצעירה ישבה בבית האופרה הישן של תל אביב במשך כשנה עד לדצמבר 1949 ועם סיום הלחימות וחתימת הסכמי הפסקת האש עברה לירושלים.
הכיכר, המקיפה את בית האופרה הישן ממערב מכונה עד היום "כיכר הכנסת" כזכר לאותה תקופה שבה ישב סמלה הריבוני של מדינת ישראל (עד לאותה תקופה נקראה הכיכר בשפה עממית "כיכר הקזינו" עקב ריבוי בתי הקזינו וההימורים שנמצאו באזור מאז 1922). אגב, השם המקורי של הכיכר היה "רציף הרברט סמואל" עקב ביקורו של הנציב העליון סמואל בתל אביב בשנת 1922.
לאחר מעבר הכנסת לירושלים אדיס דה פיליפ, שהקימה אז את האופרה הישראלית  ומנהל האופרה, שמחה אבן זוהר, החלו במו"מ לקבלת האולם לצורכי האופרה, אך לאכזבתם נכנסו לבניין משרדי מס ההכנסה.  רק ב-21 במאי 1958 השתכנה בבניין האופרה הישראלית.



יום שני, 19 בינואר 2015

דרומה ליער בארי!

היי חברים!
היום בשיטוט נרד דרומה, לאזור רצועת עזה ונבקר באחד מהיערות הנחמדים והפחות מוכרים בארץ – יער בארי שבחבל הבשור, או בשמו המודרני – "חבל אשכול". 

חבל אשכול הוא אזור התיישבות גדול במערב הנגב הצפוני, בין רצועת עזה וגבול ישראל-מצרים במערב, נתיבות בצפון וחולות חלוצה בדרום. יישובי החבל פרושים משני עבריו של נחל הבשור, ולפיכך נקראו עד לשנת 1969 "חבל הבשור". שם קודם נוסף היה חבל מעון, וכיום נקרא החבל על שם לוי אשכול, שהיה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

הידעתם שקרקעותיו של חבל אשכול, שהן תערובת של חול ולס, נמצאו מתאימות לגידולי שדה כגון גזר ותפוחי אדמה?

יער בארי שוכן בתוך חבל אשכול (הבשור) וראשיתו של היער בנטיעות שביצעו חברי קיבוץ בארי. הקיבוץ הוקם בשנת 1946 במוצאי יום הכיפורים, כאחד מ-11 נקודות התיישבות שהוקמו בנגב הצפוני, ונקרא ע"ש ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי. המבצע תוכנן בסודיות רבה. בערב, מוצאי יום הכיפורים רוכזו האנשים והציוד בכמה יישובים, שמהם יצאו השיירות עם חשכה. אפילו המתיישבים עצמם לא ידעו בדיוק לאן פניהם מועדות. כך בין לילה, הוקמו בארי, חצרים, נבטים, אורים, נירים, שובל, משמר הנגב, גלאון, תקומה, כפר דרום וקדמה. קיבוץ בארי נקרא בראשיתו נאחביר, כשמו הערבי של האיזור.

יער בארי משתרע על פני כ- 11,000 דונם וקק"ל הכשירה באזור מסלול נסיעה לכל סוגי הרכב.

אתרים מיוחדים ביער:

*בתרונות בארי: בתרונות בארי היא שמורת טבע הגובלת ביער ומשתרעת באזור בארי. שמורת הטבע מאופיינת במדרונות תלולים ומשתרעת על פני 5,000 דונם והיא נוצרה על ידי מי גשמים המגיעים מאגנו העילי של נחל סחף, אשר חרצו ובתרו את אדמת הלס הצחיחה והאופיינית לאזור. כך במשך הזמן הבתרונות הפכו לעמק דמוי מכתש שקירותיו מתנשאים לגובה של 10–15 מ', וקרקעיתו מבותרת על ידי יובלי הנחל. בחודשי החורף והאביב הבתרונות מתכסים בפרחים. פריחת הכלניות בחורף מהווה מוקד תיירותי ראשון במעלה!


*אנדרטת אנז"ק: אנדרטת אנזא"ק הוקמה לזכרם של חללי גייסות הצבא האוסטרליים והניו  Australian and New Zealand Army Corps – (או ANZAC בראשי תיבות) ונחנכה בשנת 1967  ביער בארי. האנדרטה היא תרומת יהדות אוסטרליה וניו זילנד לזכר הכוחות משתי הארצות שפעלו במקום זה.

*מחצבות הגפרית: מחצבות הגופרית ממוקמות בסמוך לבתרונות הגופרית, כשלושה קילומטרים מערבית למקום בו נמצא קיבוץ בארי כיום. הם הופעלו בזמן המנדט הבריטי ופעלו מ-1933 ועד 1943. לאחר הקמת מדינת ישראל בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת הגופרית, הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמחצבות ננטשו.

יום ראשון, 4 בינואר 2015

רחוב המלך ג'ורג' בירושלים


היי חברים! היום נעסוק באחד מן הרחובות החשובים ביותר בעיר הבירה שלנו. רחוב המלך גו'רג נהפך לחלק מהמרכז האורבני העסקי של ירושלים רק בשנות ה-30. הרחוב נחנך בימי המנדט הבריטיבמלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנביונקרא על שם המלך הבריטי באותה העת - המלך ג'ורג' החמישי. 


לוח אבן שנקבע בבניין מס' 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום בדצמבר  1924 במעמד הנציב העליון סיר הרברט סמואל, מושל מחוז ירושלים-יפוסיר רונלד סטורס וראש העיר ראג'ב נשאשיבי.


הרבה לפני שרחוב המלך ג'ורג' נהפך לרחוב מרכזי ופועם, כפי שאני מכירים אותו היום, במקום נוסד בית מחסה לבנות יתומות ונערות בשם "טליתא קומי" ביוזמה גרמנית לותרנית. הבניין נוסד  בשנת 1868 ועמד עד שנת 1924 (!) בודד, עד לסלילת הרחוב וראשית הבנייה היהודית והערבית באזור. המבנים היחידים שהיו דרומית אל בית היתומות היו אכסניה ובית ספר גרמני קתולי במעלה רחוב הלל של היום שנוסד בשנת 1887 ובית הספר לאומנויות, "בצלאל" שהוקם ברחוב שמואל הנגיד של היום בשנת 1908. חשוב לזכור שהרחובות הלל ושמואל הנגיד לא היו קיימים אז!

הרחוב נמשך מצומת הרחובות יפו ושטראוס ועד לכיכר צרפת שבשכונת רחביה, בה הוא פוגש ברחובות רמב"ן, גרשון אגרון, שדרות בן מימון ורחוב קרן היסוד שם הוא מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד כיכר פלומר וגן הפעמון, אולם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.
בתקופת המנדט הבריטי מרכז העיר הוסב למרכז עירוני מודרני שרוב חנויותיו היו בבעלות יהודית. הרחוב הראשון שהתפתח היה רחוב יפו, שכבר היה רחוב מרכזי בתקופה העות'מנית. בהמשך התפתח מה שכונה ה"משולש" הירושלמי – רחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה.


בתחילת 1948  שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר קום המדינה פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור, להבדיל מבנו ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי .דוד המלך "פוצה" בקריאת שם רחוב "יוליאן" (על שם הקיסר יוליאנוס הכופר) על שמו.