שלום לכולם!
ניתן לסכם את החוויה הצרפתית העיקרית בארץ
ישראל (מלבד נהירה צרפתית לחופי ארץ הקודש בחודשי הקיץ) לתקופה קצרה של כ-250 שנה בין השנים 1099 ועד 1241. למסעי הצלב הייתה השפעה עצומה על תחומי מחייה רבים
בארץ ישראל – אם זה אדריכלות, תרבות, ארכיאולוגיה, שפה, היסטוריה, פוליטיקה ומסחר.

המדינות הקטנות, שלא
יכלו להרשות לעצמם צבאות גדולים החלו בהקמת תחנות מסחר לאורך חופי הים
התיכון. כך, ציים שלמים של ספינות ונציאניות, גנואניות ואחרות החלו לעגון בהמוניהן
בערי החוף של ממלכות הצלבנים – עכו, יפו, אנטיוכי ועוד.
המסחר במדינות הצלבנים פרח והספינות שהגיעו
כשבטנן ריקה, חזרו למחוזותיהן מלאות בכל טוב – תבלינים, שנהב, ג'ייד, יהלומים,
תפוזים, תפוחים ו-בצלצלים.
הבצלצלים, או בשמם הלטיני Allium
ascalonicum היו סמל למאבק פוליטי וצבאי רב שנים על שליטה בעיר אשקלון. אשקלון, שהייתה
עוד מימי קדם עיר נמל חשובה מאוד, היוותה את אחד ממוקדי הסכסוך העקובים מדם בתולדות
הממלכות הצלבניות.
בשנת 1099, עם הגעת בצלבנים, במסגרת מסעי הצלב, לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה
אשקלון בידיהם.

העיר זכתה לתחייה בשנת 1192 כאשר הצלבנים
חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את
העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. חומת העיר הוקמה על גבי סוללה בגובה 10 מ' ואורכה
הוא כ-3.4 ק"מ, מהם כ-1.2 ק"מ לאורך חוף הים. לשם חיזוק החומה שולבו בה
עמודים רומיים. בחומה היו כחמישים וארבעה מגדלים, ובפינתה הדרומית-מזרחית הייתה מצודה. הכניסה לעיר הייתה באמצעות ארבעה שערים.

הבצלצלים, שמקורם
מאשקלון ושגדלו בסביבתה עוד מימי היוונים, היום נחשבים למרכיב חשוב ביותר במטבח
הצרפתי. הצרפתים מכנים אותם Shallot, שזה שיבוש צרפתי לשם “Ash[k]ellon”. נחמד לחשוב שאולי הסיבה שהבצל כלכך חשוב לצרפתים, מלבד הטעם העדין שלו, היא קיומו של זיכרון היסטורי עממי-צרפתי לקרבות אשקלון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה