היי, מישהו הביא עוגה? היום, ה-1 למרץ, 2011, אנו חוגגים יום הולדת 319 לתחילת המאורעות שנקראו מאוחר יותר "ציד המכשפות בסאלם". אתם יודעים, מגרש השדים, הפרש ללא הראש וכל הסרטים כדוגמתם שנעשו על מכשפות, שריפת נשים וכו'.
סיפורינו התרחש בעיירה הציורית סיילם. העיירה נוסדה ב-1626 על פתחו של נהר נאומקג (Naumkeg) במסצ'וסטס שבעולם החדש (אמריקה) על ידי קבוצה של דייגים שפרשו ממושבות אחרות והחליטו להתיישב באזור עקב סיבות כלכליות בעיקר.
המושבה עברה שנים של קושי ורעב עד שהחיים בה התייצבו לגמרי; אתם מבינים, להקים מושבה באותם ימים לא היה קל: היה צורך לגדל מזון באיזור חדש, להילחם עם אינדיאנים (מקום המושבה סאלם היה על הריסות של כבר אינדיאני ישן שנחרב ותושביו ברחו). לאחר התבססות העיירה (מישהו לא רצה לעבוד קשה?) הגיעו גם נוצרים פוריטנים שברחו מאנגליה וחיפשו מקום שבו ניתן להם החופש לעסוק בדת כפי שחשבו שהיא הדרך הנכונה. פוריטנים אלו האמינו בחיים טהורים, בציות לדברי האל ובהיות האל חלק ממך בכל עיסוקך. הם היו אנשים פשוטים שהאמינו באמונות תפלות ובעיקר במכשפות או בנשים העוסקות בעיסוקים לא טהורים והמשחיתות את ילדי האלוהים.
המאורעות מתרחשים בשנת 1692 כששתי ילדות קטנות – בטי פאריס בת ה-9 ובת דודתה אביגיל וויליאמס בת ה-11, הבת ואחייניתו של הכומר סמואל פאריס, החלו לסבול מעוויתות בלתי נשלטות שהוגדרו כ"עוויתות שהינן מעבר לאלו המקובלות במחלות ידועות".
לפי עדויות של עדי ראייה הילדות החלו להתעוות בכל גופן, לצעוק בשפות לא מוכרות או במילים לא ברורות, לזרוק חפצים בסביבתן ולגרד את עורן ללא הפסקה. כשנשאלו לפשר מעשיהן טענו הילדות כי הן מרגישות שמישהו עוקץ או צובט אותן ללא הרף. רופא שבדק אותן לא הצליח למצוא כל סיבה רפואית למצבן.
לפי עדויות של עדי ראייה הילדות החלו להתעוות בכל גופן, לצעוק בשפות לא מוכרות או במילים לא ברורות, לזרוק חפצים בסביבתן ולגרד את עורן ללא הפסקה. כשנשאלו לפשר מעשיהן טענו הילדות כי הן מרגישות שמישהו עוקץ או צובט אותן ללא הרף. רופא שבדק אותן לא הצליח למצוא כל סיבה רפואית למצבן.
כשעוד נשים החלו להתנהג באותה צורה בדיוק,ההיסטריה בכפר גדלה. כששדרשה של אחד הכמרים בכפר הופסקה עקב "אי יכולתן של כמה נשים לשלוט בעצמן" הוחלט שיש צורך למצוא אשמים. כיודע, או לפחות היה ידוע אז, תמיד יש אשמים ורוב הפעמים אלו נשים. מדוע? ובכן נשים היסטורית נחשבו כחלשות יותר מבחינה רוחנית ונתונות יותר להשפעת השטן ועושי דבריו. אני לא מאמין לדברים אלו כמובן, אבל הפוריטנים האמינו. הם האמינו בזה כל-כך עד שחלק חשבו שכאבי הלידה של נשים הם תוצאה מזיווג לא קדוש. ובכן, גדולי אמונה אלו חשבו כי יש נשים בכפר שעושות כשפים ומשפיעות על רוחן של ילדות זכות אלו.
החשודות הראשונות שנתפסו היו 3 נשים משולי החברה שהיו או מוזרות, או נחותות או שהראו סימנים של חוסר הסכמה עם נורמות חברתיות באותה תקופה. הראשונה הייתה קבצנית בשם שרה גוד. היא הייתה ידועה כקבצנית מלוכלכת שהציקה לתושבי הכפר וקיבצה נדבות ואוכל. אמרו עליה שהיא הלכה מדלת לדלת וביקשה נדבה וכשלא קיבלה הייתה ממלמלת מילים לא ברורות מפיה. במשפטה טענו התובעים כי אלו היו מקרי כישוף. להגנתה היא אמרה שהיא בעצם רק מלמלה את עשרת הדברות אך כשלא יכלה להיזכר אף לא באחד מהדברות, החשד כלפה גבר. מה שלא עזר לה במיוחד הייתה העובדה שכשהובאה בפני בית המשפט הכפרי המתלוננות (אותן ילדות) החלו להתנועע אחורה וקדימה ולגלגל את עיניהן. היא הואשמה בכישוף בגלל שעצם טבעה כקבצנית היה חריג בחברה שבה העבודה נחשבה לערך עליון (פוריטניזם היה גרסא מוקצנת של פרוטסטניטיות שדגלה בעבודה כצורה של שירות האל). במשפטה היא הואשמה בהתנגדות לדרכי הפוריטנים של שליטה עצמית ואהבת האל ובהובלת ילדים נוצרים בדרכי הלגלוג והבוז במקום בדרך הגאולה.
השנייה שהואשמה הייתה שרה אוסבורן. אוסבורן הייתה אישה שקטה ובודדה שלעיתים רחוקות הקפידה לבוא לכנסייה. אם זו לא הייתה סיבה מספקת להאשימה בכפירה, אנשי הכפר גם מצאו שנישואיה השניים למשרת (בנסיבות מחשידות כמובן, איך יתכן אחרת), היו מוזרים ומסתוריים ושרצונה לשלוט בירושה של בעלה הקודם נראתה כמעשה לא אלוהי.
השלישית שעמדה בפני הלפיד הפוריטני הייתה משרתת שחורה (נתון לויכוח – ראו כאן) בשם טיטיובה. היא הואשמה בכוונות נסתרות ובשימוש בוודו ובמאגיה שחורה בכדי למשוך אליה ילדות צעירות ורכות. בנוסף, אנשי הכפר אוחזי הלפידים והקלשונים האמינו כי טיטיובה הייתה מספרת לאותם ילדים וילדות סיפורים משחיתים ולא נוצריים. מכל השלושה היא הראשונה שהודתה בכישוף ובדיבור עם השטן, אך נראה כי היא הודתה תחת לחץ ואיומים. למרות זאת, היא היחידה מבין השלושה ששוחררה מהכלא לאחר זמן. לאחר השחרור נעלמו עקבותיה. הסיבה לשחרורה אינה ידועה וחוקרים ניסו לענות עליה במשך מאות שנים. נראה כי הפחד ממכשפות המסתובבות ביערות סביב העיירה, במיוחד לאחר היעלמותה של טיטיובה, היה סיבה עיקרית לגלים גדולים יותר של ציד מכשפות שהתרחשו בחודשים שלאחר מכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה